על הספר

ספר ילדים עדין ומרגש על אבא שטס אל החלל ולא חוזר, ועל ילד קטן שעכשיו נשאר להתמודד עם הגעגוע.

הסיפור

ילד, אבא, ו"משימה חשובה בשמיים"

סיפור על ילד שאביו יוצא ל״משימה חשובה בשמיים". דרך עיניים של דמיון ותקווה, הוא לומד לזהות את אבא בפרטים הקטנים של העולם.

בסיפור יש ילד, שהוא גם המספר, אבא, אמא ומורה. הספר נכתב בשפה פשוטה ופיוטית, עם איורים קסומים, ומתאים לקריאה משותפת ומנחמת.

דמות בחליפת חלל צועדת אל דלת פתוחה שממנה בוקע אור לבן וחזק, בתוך חושך כחול.

מתוך הטקסט

מתוך הטקסט

  1. אבא בחליפת חלל זהובה עם קסדה ותיק גב עומד בפתח הבית ולוחץ את ידו של ילד עם ילקוט כחול.
    אבא לבש חליפה,חבש קסדה,נישק אותנו לשלום,ויצא למשימה חשובה בשמיים.
  2. שובל ארוך של אור זהוב מקיף את כדור הארץ בחלל.
    גם אם נדמה שהכוכב כבר נעלם,האור שלו ממשיך לזרוח הרבה לאחר מכן.
  3. ילד עומד על המיטה בחדר חשוך ומושיט יד אל זרם של אור זהוב ופרפרים שעולה מעליו.
    וזו תהיה המשימה שלי - לשלוח אליו אור גדול בחזרה.

מתוך נוסח הסיפור שדניאל פרסם באוגוסט 2025

חלל, בשלוש משמעויות

  1. החלל החיצון

    השמיים, שאליהם אבא טס למשימה.

  2. החלל שנוצר בפנים

    "ולפתע הרגשתי איך פתאום יש חלל גם בתוכי."

  3. חלל משלו

    "הילד לומד ליצור חלל מיוחד משל עצמו, בין האבא אליו."

"וכמובן המילה חלל זה גם מישהו שנפל."

דניאל, בראיון בערוץ 14

הרקע

למה הספר הזה

הספר נולד מתוך חוויה אישית עמוקה, אחרי שאבא שלי נפטר. חיפשתי דרך עדינה להסביר לעצמי ולעולם שאהבה לא נעלמת - היא משנה צורה וממשיכה ללוות אותנו גם כשאנחנו מתגעגעים.

הספר נולד מתוך כאב פרטי, אבל אחרי ה-7 באוקטובר, הבנתי שהוא כבר לא רק שלי. הוא של כולנו.

בשביל כל הילדים השכולים והיתומים שצריכים את האור הזה,בשבילי,ובשביל אבא שלי ז״ל

בתוך הספר

עמוד שהוא שלכם

בין העמודים של הספר יש גם עמוד אחד שנשאר פתוח, לקוראים עצמם.

כאן, זה החלל שלכם.מקום למילים, ציור, זיכרון, שאלה, או שקט.

יעקב (קובי) עבדו ז״ל מחייך, בז'קט כחול.
אבא כפי שהוא מצויר בדף האחורי של הספר: בחולצה צהובה, בידיים שלובות, באור זהוב.
יעקב (קובי) עבדו ז״ל1950 - 2023במציאות, ובדף האחרון של הספר

לזכרו

יעקב (קובי) עבדו ז״ל

1950 - 2023 ט״ז בשבט ה׳תש״י - ד׳ באדר תשפ״ג

יעקב היה הרבה יותר ממאמן או איש משפחה; הוא היה מגדלור של תקווה. דרכו החלה כבלש במשטרת ישראל, בעבודה מאומצת אל תוך הלילה, אך הלב משך אותו למקום שבו יוכל להשפיע באמת - מגרש הכדורגל. שם, הוא לא רק אימן שחקנים, אלא בנה אנשים. הוא אסף נערים מהרחוב, העניק להם בית, חינוך והזדמנות לפרוח.

את התשוקה הזו הוא הביא איתו הביתה. יעקב בחר לעזוב את המשטרה כדי להיות אבא נוכח ועמוד תווך לשבעת ילדיו ונכדיו. הוא היה הלב הפועם של המשפחה - תמיד שם עם עצה חכמה, חיבוק עוטף ואהבה שאין לה תנאים.

בשנת 2023, לאחר התמודדות אמיצה ושקטה עם אתגר רפואי, נפרד מאיתנו יעקב בכבוד ובשלווה, כשהוא מוקף באהבה אותה זרע כל חייו. הוא נטמן בכוכב יאיר, אך רוחו ממשיכה לפעום בלבבות כולם.

אבא שלי היה אדם מוזיקלי עד עמקי נשמתו. לשירים שאבא אהב